רכישת מנוי
צור קשר
// מאת: עדנה ודן פיינרו, קאן
הפסטיבל עוד לא התחיל אבל העיתונות כבר רותחת. הסיבה העיקרית שכל כך הרבה עיתונאים נוהרים לפסטיבל קאן, היא הרצון לראות כמה שאפשר יותר סרטים חדשים בתנאים הנוחים והטובים ביותר. וזה מה שהיה פעם. מי שלא היה מרוצה כל כך מן העובדה הזאת, היה כנראה מנהל הפסטיבל, תיירי פרמו, שמצד באחד, כעס בכל פעם שהעיתונות לא העריכה כראוי את הסרטים שבחר, ומצד שני, נאלץ לעמוד בפני יוצרי סרטים זועמים שלא רוו נחת מן הקטילות של הביקורת לתוצרתם, וטענו שהפסטיבל הורס להם את עבודתם במקום לעזור לה. אז מדי פעם בפעם, יצרו מכשולים חדשים לעיתונות, כמו למשל ההחלטה שאין שום סיבה להראות לעיתונאים את הסרטים לפני הצגת הבכורה הרשמית, כדי לא לקלקל את מצב הרוח של המציגים.
יותר זוהר, פחות ביקורת
ואז באה הקורונה וסיפקה לפסטיבל הזדמנות לעשות סדר חדש. במקום הכניסה החופשית לעיתונות, להצגות המיועדות לה, חלק בלתי נפרד מן הסדר הקבוע של קאן, דרשו מכל מי שרוצה לראות סרט שיצטייד מראש בכרטיס אלקטרוני. בלי כרטיס, אין כניסה. כלומר, האפשרות שהייתה בעבר להחליט ברגע האחרון איזה סרט אתה רוצה לראות ולעבור מאולם לאולם, נעלמה ואיננה. צריך לדעת יומיים מראש לאן אתה רוצה ללכת ולקוות שתמצא כרטיס. לא שעזר הרבה בעניין הקורונה, כי להבדיל מפסטיבלים אחרים, ישבו כולם צפופים, כיסא ליד כיסא, ממש כמו תמיד, וסיכויי ההדבקה לא פחתו, למרות ההכחשות הרשמיות.
הקורונה הלכה, או כמעט הלכה, אם תרצו, הבדיקות היומיות של החולים הפוטנציאליים בוטלו, אבל הפסטיבל מצא לנכון ששיטת הכרטיסים מראש חייבת להימשך. כלומר, כל עיתונאי שרוצה לראות סרט, שיזמין לו כרטיס יומיים מראש. התוצאה, קופת הכרטיסים הווירטואליים נפתחה בשבת שלפני תחילת הפסטיבל, וכבר באותו הערב, כלומר ארבעה ימים לפני הצגת הפתיחה של האירוע, שלושת רבעי הכרטיסים לסרטים המוצגים ביומיים הראשונים אזלו ואינם. שהרי כל מי שבא לפסטיבל, בין אם הוא רוצה לראות את הסרטים או לאו, אינו רואה שום סיבה מדוע לא יזמין לעצמו כרטיסים מראש. ומי שרוצה באמת לראות סרט מסוים, ולא התעורר השכם בבוקר בשבת, יכול לשכוח ממנו. מכאן והלאה, הזמנה להתגנבות, הפעלת פרוטקציות ועוד כל מיני תרגילי הסחה אחרים, שדורשים זמן וסבלנות ועצבים. למה? ככה, זה יחסוך מן הפסטיבל את הטעם החמוץ של הביקורת, וזה יעמיד פעם אחת ולתמיד את העיתונות במקום הראוי לה. בחוץ. אולי לא גמרי, אבל מספיק כדי שילמדו לקח.
מעניין יהיה לראות, בסופו של דבר, מה תאמר התעשייה, שגם כך מתלוננת שוב ושוב כי העיתונות אינה מקדישה לה תשומת לב מספקת, כאשר תעמוד בפני העובדה שרק השטיח האדום ומי שצועד עליו יוזכרו במפורש, וכל היתר יעמדו בצל.
כתבות נוספות בגיליון שאולי יעניינו אתכם
כתב העת סינמטק
לכל הגליונות
ועוד תריסר…..
01.06.2022 / סינמטק
ימים בוערים – BURNING DAYS – במאי: אמין אלפר – הקולנוע הטורקי לא שבע הרבה נחת לאחרונה, אולי משום בעיות הפנים הפוליטיות והכלכליות שירדו על המדינה, אבל אמין אלפר, אחד הבמאים הבולטים והמבקרים החריפים ביותר של המצב במולדתו, הצליח בכל זאת להוציא מתחת ידיו סרט שאינו עושה חסדים לא לפוליטיקאים הקטנים שמנהלי
לקריאה
ארץ האלוהים – GODLAND – במאי: הלינור פלמאסון
01.06.2022 / סינמטק
// מאת: עדנה פיינרו בכל שנה יש סרט אחד או שניים, שמוצגים במסגרות המקבילות של הפסטיבל, המעוררים תמיהה, איך זה שלא הגיעו לתחרות המרכזית של קאן. השנה זה הסרט החדש של הלינור פלמאסון האיסלנדי שזכה לכבוד הזה – אם אכן מדובר בכבוד – וסביר להניח שאילו אכן נכנס לתחרות, היה זוכה באחד הפרסים, ולאו דווקא [&helli
לקריאהנשארים מעודכנים
הרשמו לניוזלטר ותקבלו מאיתנו עדכונים והמלצות על כל הסרטים והאירועים החדשים והכי מעניינים
972523403778 
רחוב הארבעה 5, תל אביב